שיפוט יצירתי בביהמ"ש לענייני משפחה, בכדי להימנע "מפרי הבאושים"   של מוסד "הבן הממשיך"

בבתי המשפט כיום מנסים ככל שניתן להימנע "מפרי הביאושים" של מוסד "הבן הממשיך", באמצעות חלוקה צודקת והוגנת יותר של הנחלה החקלאית (כולה או חלקה) בין כל הילדים,

רק כאשר הדבר אפשרי במגבלות חוזה המשבצת או באמצעות מנגנון הפיצוי הקבוע בחוק הירושה סעיף 114א' 1965.

מקרה מעניין במשפחה בעלת משק חקלאי באחד המושבים בדרום:

הבן שהתקבל כחבר באגודה, טוען שהוא בן ממשיך ולפיכך משנפטר אביו (אלמן ללא בת זוג), טען שהוא בעל הזכויות. לחילופין טוען הבן, כי אם ביהמ"ש לא יכיר בו כבן ממשיך, אזי מן הראוי שהזכויות יעברו אליו בתור הבן היחיד המוכן והמסוגל לקיים את המשק. עוד טען הבן כי כי הוא פטור מלפצות את אחיו עבור הזכויות בנחלה.

לאותו בן יש שני אחים נוספים, ואלה טוענים כי המסמכים לפיהם הבן הינו בן ממשיך נחתמו על מנת לאפשר לבן לבנות בית מגורים בנחלה, וכי לא היה בכוונת ההורים למנות את הבן,

"לבן ממשיך" במובן שהוא יקבל את הזכויות בנחלה.

הסוכנות היהודית מאשרת כי נעשה הליך ראשוני לצורך קביעת הבן כבן ממשיך אך ההליך לא הסתיים. עוד נקבע כי הסוכנות לא העבירה כל הודעה למנהל מקרקעי ישראל כמקובל בעניין מינוי בן ממשיך.

מנהל מקרקעי ישראל (הרשות) הודיע כי לא נעשו כל רישומים בדבר התחייבות לבן ממשיך, וכי הזכויות רשומות על שם ההורים בלבד.

ההורים הותירו צוואות הדדיות (הוראות זהות בשתי הצוואות) המצוות כי לאחר פטירתם, הנחלה תימכר והתמורה הכספית תחולק בין שלושת האחים בחלקים שווים.

חוזה התיישבות של האגודה מלכתחילה היה חוזה משולש (מנהל - סוכנות - אגודה), ולאחר מכן חוזה דו צדדי (מנהל - אגודה). בחוזה המשולש יש הוראה ספציפית להעברת הזכויות לבן ממשיך שאושר ע"י הסוכנות, ואילו בחוזה הדו צדדי ההתייחסות לבן ממשיך הינה רק למי שאושר ע"י הסוכנות כבן ממשיך. החוזה המשולש היה בתוקף , קודם לחוזה הדו צדדי.

התקנות בעניין העברת הזכויות לילד המסוגל לקיים את המשק מבחינה חקלאית קובעות:

"לא הניח המנוח בן זוג, או הניח יותר מילד אחד תעבורנה כל זכויות השימוש שלו במשק רק לאחד מביניהם המוכן ומסוגל לקיים את המשק. באין הסכמה בין הילדים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק יחליט בכך בית המשפט" .כאשר קיימת צוואה – נקבע כי:

"כל אחד מיחידי בני הזוג שהינם חברי האגודה המחזיקים במשק רשאי להורות בצוואתו למי תימסרנה זכויות השימוש שלו במשק, ואולם לא יהיה בהוראות צוואה כאמור כדי לגרוע מזכויותיו של בן זוגו האמורות לעיל , ולא יהיה בהן כדי לגרום למסירה של זכויות השימוש במשק ליותר מאדם אחד ולבן זוגו.

"על אף האמור לעיל ומבלי לפגוע באמור בזכויות ב"ז, אם ניתנו עד לתאריך חתימתו של חוזה אישורים או התחייבויות בכתב של הסוכנות כלפי חבר אגודה, בדבר מסירת זכויות שימוש במשק שלו לאחד מילדיו ששמו ננקב במפורש – תימסרנה הזכויות הנ"ל במשק, לאחר פטירתו של אותו חבר אגודה, בהתאם להתחייבות הסוכנות כלפיו". אל מול קביעה זו, קבוע בחוק :

סע' 114(א) לחוק הירושה - חובת פיצוי היורשים: "משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה הייתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית - יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העיזבון."

תחילה ביהמ"ש קבע, כי הזכויות בנחלה אינן חלק מהעיזבון ולכן חוק הירושה איננו חל. לפיכך, לא ניתן לחייב את היורש בזכויות בנחלה לפצות את היורשים האחרים על פי האמור בסע' 114(א) בחוק הירושה. על ביהמ"ש היה להכריע על פי איזה סע' מהוראות חוזה התיישבות תועברנה הזכויות. לפיכך, ראשית היה על ביהמ"ש להכריע בשאלה האם הבן הינו בן ממשיך כפי שטען, כן או לא? שהרי אם הבן הינו בן ממשיך תועברנה הזכויות אליו.

ביהמ"ש קבע בהמשך, כי הדרך להכריע בשאלה זו היא בחינתה בשני מעגלים:

א. מעגל פנימי - מעגל היחסים בין בני המשפחה, בינם לבין עצמם.

ב. מעגל חיצוני - מעגל היחסים בין בני המשפחה לרשויות השונות.

כל מעגל נבחן בפני עצמו, וכן נבחנה ההשפעה ההדדית בין המעגלים, כאשר למעגל הפנימי משקל רב יותר מאשר למעגל החיצוני. במישור המעגל הפנימי קבע ביהמ"ש כי לא היה בכוונת ההורים למנות את אותו בן "כבן ממשיך" ,וכי הליך מינויו של אותו בן "לבן ממשיך" היה אך ורק לצורך צירוף מגרש לבניה בנחלה על מנת לאפשר לאותו בן לבנות על המגרש את ביתו. חיזוק לכך נמצא בהוראות הצוואה לפיהם אחר מות ההורים הנחלה תימכר והתמורה הכספית תחולק בין שלשות האחים בחלקים שווים. במישור המעגל החיצוני קבע ביהמ"ש כי אותו בן אושר ע"י הסוכנות כבן ממשיך וכי אי השלמת הליך רישומו ,הינה באחריות הסוכנות ולא באחריותו (עניין פרוצדוראלי). מאחר וכאמור משקלו של המעגל הפנימי משמעותי יותר, פסק ביהמ"ש כי הבן שטען שהוא הבן הממשיך, איננו בן ממשיך ולפיכך הזכויות לא תועברנה על פי הוראות ההתיישבות החקלאית .

במצב דברים אלה, נשאלת השאלה האם היה על בית המשפט לאחר שפסק כי הזכויות לא תעבורנה לאותו בן, מאחר והוא איננו בן ממשיך ע"פ הוראות ההתיישבות, לבחון האם יש להעביר את הזכויות לאותו בן שטען כי הוא הבן היחידי שמסוגל לקיים את המשק , בהתאם לחוק הירושה?

ביהמ"ש פסק כי כאשר המשק איננו פעיל מבחינה חקלאית, אין לפעול על פי הוראות ההתיישבות, מאחר ואין דרך להבטיח כי הבן הזוכה בזכויות יקיים את המשק מבחינה חקלאית. עוד פסק ביהמ"ש כי כאשר ניתן להעביר את הזכויות לפי הוראות הצוואה , יש להעדיף זאת על פני העברת הזכויות לבן היחידי שמסוגל לקיים את המשק מבחינה חקלאית , וזאת משום הפסיקה, ההיגיון, השכל הישר ובעיקר מהסיבה של כיבוד רצון המת.

לפיכך פסק ביהמ"ש כי הזכויות יעברו על פי הוראות הצוואה.

אלא שהוראות הצוואה קובעות כי הזכויות תימכרנה ותמורתן תחולק בין היורשים בחלקים שווים.

ואילו הוראות חוזה ההתיישבות קובעות כי הזכויות תעבורנה לבן אחד בלבד .

ביהמ"ש פסק כי ניתן להתגבר על אי ההתאמה בין הוראות הצוואה להוראות חוזה התיישבות באמצעות התחקות אחר אומד דעתה המשוער של הצוואה, וביצוע בקרוב של הצוואה.

בסופו של יום פסק ביהמ"ש כי אותו בן שטען כי הינו בן ממשיך, יוכל לבחור באחת משלש חלופות:

א. הזכויות יועברו אליו והוא יפצה את אחיו.

ב. מכירת הזכויות וחלוקת התמורה בחלקים שווים בין האחים לאחר קיזוז שווי בית

המגורים והמגרש עליו בנה את ביתו.

ג. פיצול מגרש המגורים מהנחלה, ומכירת הזכויות וחלוקת התמורה בחלקים שווים בין

האחים.

המסקנה המתבקשת מפסק דין זה היא- כי גם כאשר הזכויות אינן חלק מהעיזבון, נדרשים ההורים לבחון היטב כיצד יצוו בצוואתם הוראות ברורות, אשר ככל שיורשיהם יימנעו מלקיימן, ייתכן וביהמ"ש הוא אשר יעשה כן , גם אם ביצוע מקורב ולא על פי הציווי המדויק.

עורך הכתבה - מתמחה בדיני המושבים בארץ ויישוב סכסוכים במשפחות חקלאיות:

משה אניג'ר

עורך דין ומגשר

רגר 22 "בית הנשיאים" באר שבע.

טל משרד,: 08-3730337 פקס: 073-2035992

נייד:050-6231997 , מייל:MOSHEMALAW@GMAIL.COM