מה באמת מטריד את המשפחות במגזר החקלאי, נחלות ומושבים בנגב.

מרבית הבעיות המעסיקות מזה זמן מה ובמיוחד בימים אלו את חברי המושבים הינה סוגיית "דור ההמשך". המגבלות בדיני ההסדרים למיניהם, אינן מאפשרות הישארות כל הבנים המעוניינים במשק, אלא רק בן אחד בלבד - בחזקת "בן ממשיך". יתר בני המשפחה קרי, האחיות והאחים, נאלצים להעביר את ביתם ומשפחתם ולחפש מקום מגורים ופרנסה חלופיים.
הבעייתיות הוצפה בשני העשורים האחרונים מחד גיסא, על רקע הכמיהה של המשפחות הצעירות לחיות באווירה כפרית באיכות חיים גבוהה, המאפשרת למשפחה הצעירה לקבל זכויות בנייה בנחלת ההורים, ומאידך גיסא, המשכיות ראויה לעיבוד המשק החקלאי כאשר יכולות ההורים לקיים זאת הולכות ונעשות מוגבלות עד כדי בלתי אפשריות עם השנים.
הבעייתיות המתוארת, מצאה את ביטוייה בסדרת כתבות שפרסם גדעון אלון בעיתון "הארץ" כבר בתחילת שנת 1981 תחת השם "פרוזדור נטוש". שם תואר התסכול הרב הקיים בקרב בני המשפחות הגדולות במושבי העובדים ,אשר סיימו את שירותם הצבאי וביקשו למצוא את סידורם בהמשך חייהם במושב בו גדלו והתחנכו - אך ללא הועיל.
במצב דברים זה, נראה אפוא, כי קיימות סיטואציות רבות של משפחות חדשות בני המושבים, אשר בהעדר יכולת הסדרת ההמשכיות מול המוסדות האחראיים ,בחרו להישאר ולהתגורר יחד עם הוריהם ובבית ההורים מתוך תקווה שהסוגיה תוסדר בהמשך , אך הדבר לא קרה, ובלית ברירה נאלצו לפנות את משפחתם, ולהתחיל חיים חדשים אחרים במסגרת אחרת "מבסיס אפס".
בשעתו, ראש המחלקה בסוכנות היהודית, מר מתי תייהודרובלס, הציע לפתור את בעייתן של אותן משפחות המהוות את דור ההמשך, בכך שאלה יקימו התיישבויות חדשות באזורים בעלי עדיפות לאומית. הרעיון הינו ציוני אך בלתי ניתן לכפייה ואינו פותר את עניין ההפליה שנוצר בין האחים. לעומתו, יו"ר מושבי ירושלים התנגד באופן נחרץ ליציאת הבנים מהמושב. לדעתו, כרוך הפתרון בפיתוח אמצעי ייצור נוספים בכדי לאפשר לשאר הבנים מקורות פרנסה נאותים וכן פתרון לבעיית הדיור ההולכת ומחריפה. פתרונות אלה מתייחסים לבעיה, בעיקר מהבחינה החברתית / כלכלית. אולם, הפתרונות אינם נותנים את הדעת להיבטים נוספים כגון הבעייתיות המשפטית והמשפחתית שעניינה לא רק "ירושת המשק" אלא גם סוגיית חברות "הבן הממשיך" אל מול יתר בני המשפחה "באגודה החקלאית שיתופית" של המשק החקלאי.
קביעת "הבן הממשיך" מבעוד מועד מהווה בעיה כאובה אצל ההורים, שכן, קיים הסיכון של רוגז, מרירות וזעם מצד הבנים האחרים, בצד חוסר הרצון והיכולת האמוציונאלית שלהם להיפרד מהבעלות המלאה במשק, ומסירתו לדור הצעיר. משום כך, נוטים לא מעט מחברי המושבים להימנע מקביעת "הבן הממשיך" והתוצאה המסתמנת בהעדר הסכמה בין הבנים מי מהם יישאר במשק להמשך עיבודו. כתוצאה מכך מתגלעות מחלוקות, נוצרים סכסוכים משפחתיים ומשפטיים הכרוכים בהוצאות ועוגמת נפש רבה כשבסופם יימכר המשק לצדדים שלישיים - זרים.

בעבודתי, אתאר את הרקע לסוגי ההתיישבות החקלאית בישראל, היבטים משפחתיים ומשפטיים במינויו של דור ההמשך, אדון בהגדרות ומושגי יסוד רלוונטיים וכן, אשיב לשאלה בעניין השלכות החוקים וההסדרים המשפטיים בנושא על "התא המשפחתי", מכל הכוונים האפשריים, על התפתחויותיו במרוצת השנים , השלכותיהם על מעמד "הבן הממשיך" בפרט, ועל שאר בני המשפחה בכלל. זאת ועוד, אדון במשפחות בעלות "נחלה חקלאית" לגביה הוחלט שלא למנות

"בן ממשיך".
חובה על הרשויות האמונות על הנושא למצא פתרון המושתת על שימוש ברציונאל הקיים בחוק הירושה, תוך יצירת "משוואה מאזנת" - מחזקת ומשמרת , שעיקרה הוא שוויון וצדק מחד, ושמירה על עקרונות היסוד של האגודות החקלאיות השיתופיות בישראל מאידך.



עורך הכתבה - מתמחה בדיני המושבים בארץ ויישוב סכסוכים במשפחות חקלאיות:

משה אניג'ר

עורך דין ומגשר

רגר 22 "בית הנשיאים" באר שבע.

טל משרד,: 08-3730337 פקס: 073-2035992

נייד:050-6231997 , מייל:MOSHEMALAW@GMAIL.COM